 |
| מנה יפה לכל הדיעות |
אני מטורף על חומוס אבו דאבי.
מה זה מטורף, זה הרי כמו חומוס אבו אדהם, אבל במרכז העיר, עם שעות פתיחה טיפה יותר גמישות ובדיוק כמו באבו אדהם יש ריפיל.
על הנייר זה נשמע מצויין וזה באמת מצויין, אכלתי שם פעמים אינספור וכל פעם הייתה טובה בדיוק כמו הקודמת.
עכשיו תעצרו את כל מה שאתם חושבים ותקשיבו לסיפור הבא:
הלכתי עם חבר ששונא אותם, גם בגלל המוזיקה שמשמיעים שם כל היום, גם בגלל האנשים שיושבים שם וגם בגלל הטעם.
הלכתי איתו ואמרתי לו כל הדרך שהוא טועה.
אמרתי לו שאין מצב שאני והוא מדברים על אותו החומוס.
הרי אבו דאבי זה הדבר, זה מקום שאתה בא אליו ונהנה ואז נהנה עוד פעם.
איך ייתכן שאתה שונא חומוס טעים כ"כ? לא ברור, ולכן אילצתי אותו להגיע, אילצתי ואכלתי את הכובע שלי.
אז אנחנו יושבים ,מקבלים את החומוס מהמלצרית המחוייכת והחביבה, ואני מגלה שזו מנה לא טובה.
אפשר לאכול אותה אבל זה לא טעים וזה עושה לא כיף לגוף.
החומוס שאני אוהב, ביום שבאתי להגן עליו.
ככה עושה הגורל?
