יום שישי, 3 באוגוסט 2012

בירת פירות קרה ביום קיץ חם

חם או סתם?

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג (במיוחד בחודש האחרון) אז בטח שמתם לב שיש פחות פוסטים.
אם אתן קוראות נאמנות, בוודאי הזדמן לכן לקרוא תלונות שלי על כמה שקשה לעבור את הקיץ במצב צבירה אחיד, בדיוק כמו שקשה לחשוב על אוכל או על פוסטים בבלוג כשממהרים ממזגן למזגן.

בקיץ כמו בקיץ, מחפשים אסקפיזם בדברים מתוקים, קרים, או קרים ומתוקים גם יחד.
את הפתרון המשולב הזה אני מוצא מדי קיץ (וגם בחורפים) בבירות פירותיות, אבל לא פירותיות כמו ב"ניחוח עדין של תפוז וטעם אדמתי" אלא ממש פירות שלא מתביישים מאף אחד.
נכון, בירה היא משקה מריר שרבים מתעסקים בו בכובד ראש, אבל אפשר גם להינות מבירות קלילות ומתוקות, בדיוק כמו לשתות שנדי בשלל טעמים, בריזר של בקארדי בצבעים מלחיצים או אפילו סיידר תפוחים הנחשב ליותר קלאסי.


קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.
קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.


הראשונות שפרצו את המחסום התודעתי היו בירות קריק למיניהן, כאשר קריק הוא למעשה דובדבן והבירות הן לרוב בירות לאמביק בלגיות (בתסיסה חופשית מחיידקים המסתובבים באוויר), כך שמדובר בבירות בתוספת דובדבנים או בתוספת טעם דובדבנים. את הקריקים ניתן למצוא בחביות ובקבוקים במקומות בילוי וקניה רבים ולרוב ניתן גם לאתרן בחנויות משקאות בהן ההיציע מסוג זה אינו גדול.
ישנם סוגים אחרים בהם הפרי מזוקק יחד עם האלכוהול, לדוגמא בירות פרמבואז למיניהן, כאשר במקור המילה פרמבואז היא המילה הצרפתית לפטל. גם בירות אלה הינן בירות לאמביק. אבל תראו איך גלשנו שוב לכובד ראש בנושא שאפשר להתייחס אליו גם באופן קליל וכיפי.


הקריק שבתמונה למעלה נרכשה בסופר רנדומלי בת"א (יחד עם עוד כמה טעמים מאותה משפחה \ מבשלה). אם הבנתי נכון את הכיתוב המצומצם על העטיפה - מדובר דווקא בתוספת טעם לבירה ולאו דווקא בתהליכי בישול קסומים על רקע נופים טבעיים.


מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.
מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.


מונגוזו היא בירה הולנדית עם סיפורים על אפריקה וכוסות פאבים שעשויים מקליפות קוקוס.
יש להם מגוון טעמים רחב שממנו טעמתי בנתיים רק את הקוקוס (הייחודי, לא מתאים לכולם) ואת הבננה המצויינת (הרבה יותר טובה מבירות בננה או לחם בננה אחרות.
בנוסף יש להם טעמים כמו מנגו, פרימיום פילזנר נקייה, אגוז דקל ותחזיקו חזק - קינואה.
מונגוזו בטעם בננה הייתה נמזגת בעבר בפאב זאייצ'יק בנחלת בנימין אך כיום ניתן להשיג אותה אך ורק בחנויות משקאות ובטיב טעם.



אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.
אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.


לאחר תחקיר קצרצר גיליתי שהבירה הבלגית הקרויה פלוריס (שגם ממנה קניתי כמה טעמים) שייכת לאותה מבשלה כמו מונגוזו (Huyghe Brewery) שבין היתר אחראית גם לסדרת ה-Delirium. רע זה לא יכול להיות.
בשלב הזה בכתיבת הפוסט משהו התעוות לי בפונטים וזה ממש עיצבן  אותי.
אולי בשלב הזה הייתי צריך טיפה אלכוהול מתוק, לשכוח את הצרות.


בירת אפרסק בלגי מצוי.
בירת אפרסק בלגי מצוי.


בירת האפרסק הזו היא מהסדרה של הבירה מהתמונה הראשונה. היא הייתה עדינה יותר, מאוד מוצלחת, עם טעם שרץ על הגבול בין מלאכותי לטבעי.
עם עליית המחירים הנוכחית לא ברור עד כמה שווה להתאמץ בשביל טעם של אפרסק, אולי במקום בירה עדיף לעבור לנקטרים למיניהם או אפילו שנאפס, ככה נהנים מחוויה אלכוהולית, טעמים וסובלים אך ורק מהעלייה במע"מ מבלי לצאת מופסדים כפליים בגלל העליה במחירי הבירה.



Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe
Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe



והנה בירת פטל בלגית, גם היא של פלוריס. היא הייתה קלילה ומעודנת מאוד, טעם פטל אמיתי ולא מתוק מדי.
 

זה הזמן המושלם לדבר מעט על עליית מחירי הבירה.
אם בירה היא הסחת הדעת בסופו של יום בעבור פועל פשוט, האם זה הגיוני שדווקא מחירה יעלה כאילו הייתה קוויאר ביבוא אישי?
מה זה אומר על האנשים שנבחרו לנהל אותנו, האם הם לא מבינים שהבירה בדיוק כמו העלאות גורפות אחרות תפגע קודם כל במי שאין לו?
זה בהחלט חומר למחשבה עד הבחירות הבאות.

הבקבוקים בתמונות היו בתמחור של 13-15ש"ח. אין לי מושג כמה הן עולות עכשיו, בטח מיליונים.

4 תגובות:

  1. שתיית בירה זה בהחלט ישראלי בעיניי, ובושה שהממשלה הנוכחית ממשיכה להתעלל בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.
    דרוש שינוי דחוף, ומישהו שישא את לפיד המרד.

    השבמחק
  2. חחח
    ממש השקעת במחקר פה
    היה נחמד לקרוא אפילו שאני לא אוהב בירות מתוקות או בירה בכלל, אני מעדיף משקרה שישר עושה את העבודה וגורם לי לשמחוך ולהימעך.
    בגדול אבל אם אני שותה בירה אז מעדיף מכבי או גולדסטאר כי הן זולות יותר ואני גם מרגיש שאני תורם חזרה לכלכלת המדינה וגם חוסך ובעיקר לא נותן שקל לכל הבירות בוטיק הגנבים שמוכרים לך בקבוקון במחיר שבו אתה מקבל ליטר גולדסטאר וגם הטעם של זה הוא שקר כי נגיד ניסיתי בירה 'הדרים אדמתית' וכל מה שהיה לזה מתפוזים היה מרירות של קליפה עם האדמתיות של ערימת אפר ועפר. עדיף לשותמ משהו זול ומוכר.

    השבמחק
  3. אחלה פוסט, אני דווקא אוהב בירות בטעמים יותר מסתם בירה רגילה.

    השבמחק
  4. סיגלית בן-לולו13 באפריל 2015 בשעה 13:03

    ואו מאיפה?

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג