למרות שאני מת"א, יוצא לי לבקר הרבה באשדוד, ואחד המקומות החביבים עלי שם הוא הגמברינוס.
מדובר בפאב שמיועד בעיקר לקהל הרוסי אבל לא רק, שמגיש בנוסף למגוון בירות נדיב, אוכל שילך טוב איתן.
הגענו לשם, כל הג'מעה התיישבה בתא העץ שהוזמן מראש, ומיד ניגש אלינו מלצר שהתחיל לדבר בשפה שאינה שגורה בפי.
ביקשתי תרגום דחוף, ואמרו לי שהוא שואל אם נרצה להזמין משקאות.
אמרתי בליבי "למה לא יא וואסחאב" (באותו יום ראיתי את התוכנית בובה של לילה והושפעתי קשות)
כחובב של בירות כהות הזמנתי את מרפיס האהובה עלי, ומסביב היו בחירות קצת פחות סטנדרטיות של בירות מזרח אירופיות כגון קוזל ודומיהן.
ההיצע הקולינרי של המקום קטן יחסית (בכל זאת מדובר במקום שמהותו בעיקרית הוא בר) ומתמצה בדף תפריט אחד שמצידו האחד רשום בעברית ומצידו השני ברוסית - בדקתי אגב שלא דופקים את מי שלא דובר רוסית במחירים (שהרי הרגשתי מעט כמו תייר במקום כאחד שאינו דובר השפה), ולאחר שנוכחתי שלא, התפניתי לחשוב על הזמנת האוכל. רוב התפריט מבוסס על שרצים מהים, ויש גם פינה קטנה לבשרים. ניסיוני עם מקומות מעין אלה לימד אותי שבשר משובח כנראה לא נמצא כאן, ולכן עדיף ללכת על הספיישיאליטה של המקום - פירות הים, עם קצת חיזוק בגזרת הצ'יפס שילך טוב עם הבירה.
החלטנו להזמין למרכז השולחן מספר מנות ולהתחלק.
המנות שנבחרו היו :
1. שיפודי שרימפס על האש
2. שרימפס בחמאה ושום
3. קלמרי מטוגנים בפירורי לחם
4. צ'יפס גמברינוס
כחובב גדול של בשר על האש, אהבתי מאוד את המנה של השרימפס על האש. טעם הפחם האפרפר הלך יופי עם בשרם של השרימפסים. למרות שלא היה מדובר בשרימפס באיכות גבוהה, אלא כאלה שאפשר למצוא קפואים בטיב טעם - צורת העשיה הטיבה עימם ויצרה מנה באיכות טובה.
אותו דבר ניתן להגיד גם על השרימפס בחמאה ושום - המטבל היה מאוד טעים, ולאחר מכן טבלנו בו את הלחמים שהגיעו, ואת הקלמרי המטוגנים. הקלמרי היו באותה איכות של השרימפס כלומר ניכר עליהם שבאו קפואים מהסופר. המנה לא הזכירה ולא במעט את מנת הקלמרי הסגול המדהימה שמגישים במסעדת רפאל. למרות זאת, לא ציפינו כמובן לזה - רצינו משהו שילך טוב עם הבירות שלנו, והקלמרי שהיו בכמות גדולה סיפקו את הסחורה, במיוחד לאחר שימוש ברוטב של החמאה שום + אלף האיים לשדרוג המנה.
בנוסף כאמור הזמנו את הנשנוש האולטימטיבי לדעתי לצד הבירה - הצ'יפס. כמו שניתן לראות בתמונות למטה, הצ'יפס הגיע עם כמות גדושה של גבינה מעליו, ואנחנו חגגנו בידיעה שבמילא כנראה לא נעשה בדיקות כולסטרול בדם בקרוב.
המחירים במקום לא היו מביישים אף פאב תל אביבי כלומר גבוהים מהממוצע.
שלושת מנות השרצים שהזמנו עלו בין 60-70 והצ'יפס עלה בסביבות 25 שקלים.
בסך הכל המקום לא נושא איזשהי בשורה קולינרית וקצת יקר, אבל האווירה היא כיפית ושווה להשקיע אם אתה נקלע לאשדוד, שדי דלה במקומות בילוי ברמה הזו.
![]() |
| גבינה כפי יכולתך |


