‏הצגת רשומות עם תוויות בצק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בצק. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 14 במרץ 2014

דומינוס פיצה

בניגוד לשפע הפיצריות האיכותית שיש בת"א - שאחת מהן (פליפה) סוקרה בבלוג בשבוע ממש לא מזמן, בחולון המצב הוא שונה. שוק הפיצה מתחלק ל2 סוגים : הגדולים והמוכרים (דומינוס והאט) ופיצות בס"ד למיניהן שבהן המחיר זול, אבל ההנאה בכלל לא מובטחת. אני עדיין מנסה אגב לחפש את הסוג השלישי של פיצריות קטנות ואיכותיות.

מכיוון שפיצה האט האחרונה שהגיע למפתן ביתנו הייתה שומנית בצורה כזו שחשנו צורך עז להתקלח אחרי אכילתה, החלטנו ללכת על האופציה הישנה והמוכרת - דומינוס.

לדומינוס תמיד יש מבצעים, שהופכים את מחיר הפיצה משערורייתי לרק מעט מוגזם.
הפעם בחרנו במבצע פיצה משפחתית + 5 תוספות ב75 שקלים - התוספות שנבחרו היו : פפרוני, קבנוס, גבינה בולגרית, שום ופטריות טריות (וסליחה אם מישהו מקוראי הבלוג הדתיים הרבים נפגע)


האופציה ל5 תוספות דחפה לפיצה שלנו 2 תוספות חדשות שטרם טעמנו - קבנוס ושום.
הקבנוס היה טעים אבל קצת הרגיש מיותר לאור נוכחותו של הפפרוני.
לעומת זאת השום שדרג משמעותית את הפיצה, ונשקול להזמין אותו בעתיד גם כשלא יהיו לנו 5 תוספות לבחירה (הוא גם יכול ביום נתון להשתחל למקום השלישי אחרי הפפרוני והפטריות)

בסך הכל מדובר בחווית פיצה סטנדרטית ולא מפתיעה, מספקת את הסחורה לאנשים רעבים.
הפיצה לא מתקרבת ברמה לפיצה פליפה (שעלתה כ10 שקלים יותר) אבל זה מה יש כמו שהרס"ר שלי בצבא היה אומר.

יום ראשון, 15 באפריל 2012

הג'חנון של אמא

כתבתי כבר בעבר על הדחפים שלי לאכול ג'חנון כשמחשיך.
בדרך כלל הג'חנונים הטובים כבר ישנים בשעות האלה, אבל אם מישהו באמת רוצה ג'חנון, הוא יכול לנסות איזה פיצריה של שעות הלילה לשלוח לו משהו.

אני החלטתי שאני רוצה ג'חנון לקראת חצות, מה שביטל את המקום האהוב העליי, ג'חנון מול הים.
נאלצתי להתפשר על הג'חנון של אמא, שהם גם יקרים יותר, גם פחות טובים (הג'חנונים שלהם קטנים, יבשים, לא מספקים) וגם לוקח להם שעה להגיע (לג'חנון מול הים לוקח עשר דקות ביום טוב).

ההזמנה הזו כללה:

  1. קובנה זוגית
  2. שני ג'חנונים
  3. זיווה צהובה זיתים
לצערי לא תמצאו תמונות של השניים האחרונים ברשימה מכיוון שרצף העניינים העלים את הזיווה ראשונה, ואחריה הייתה תנומה (לפניה היו כמה ביסים מהקובנה), ואז ענבר באה ואכלנו ג'חנונים.

הקובנה כפי שתוכלו לראות מיד בתמונות הייתה מעט שרופה מבחוץ, הג'חנונים כפי שכבר ציינתי לא הרגישו ביתיים במיוחד או טובים מדי, אבל הזיווה הייתה מצויינת.
הביצים אגב היו מהסוג החום שיש לו טעם לוואי חזק מדי, כך שבעיקר נמנעתי מהן.


ביצים חומות של מעדני תימן
ביצים חומות של ג'חנון \ זיווה \ קובנה 

עגבניות מרוסקות
הראיתם איזה רסק?

עגבניות מרוסקות מעורבבות עם סחוג ירוק
עגבניות מרוסקות מעורבבות עם סחוג ירוק

חלת קובנה מעט שרופה מבחוץ
חלת קובנה מעט שרופה מבחוץ

קובנה
בשלב הזה נרדמתי
שלא תבינו אותי לא נכון, זה היה אכיל, זה היה טעים, אבל זה לא היה בצד הגבוה של סקאלת האוכל התימני. בלי להגזים - טעמתי ג'חנונים טובים יותר גם מהמקפיא ומהמיקרו. שלא לומר שהם לא יודעים מה הם עושים, אולי אחד הגורמים היה שעת הלילה המאוחרת או העובדה שהזמנתי קצת לפני הסגירה שלהם.
אם אין אפשרויות אחרות אז יאללה, לכו על זה. אם יש, אז מה השאלה בכלל.

אגב, ג'חנון קול כרגיל לא ענו לטלפון.

יום ראשון, 4 במרץ 2012

ג'חנון בלילות

אני אוהב בצק, אוהב אותו מאוד, אוהב אותו באלף ואחת דרכים.

אתמול בסביבות שתיים בלילה הערתי בפני זוגתי שאני מאוד רוצה ג'חנון.
מכיוון שלא היה לי חשק לקום מהמיטה ולחכות שעה לשליח (ולא היה לי גם חשק לקום למקפיא ולראות אולי נשאר משהו קפוא מפעם) החלטתי ללכת לישון רעב עם בטן שמקרקרת אחר מטעמי תימן.
יש אפילו מקומות שפתאום שולפים את הסיר בשבת, אחרי שכל השבוע היו סושיה.

יש המון ג'חנונים בתל אביב, יש מקומות יעודיים, ג'חנונים של פיצוציות, ג'חנונים של בורקסיות, ג'חנונים של פיצריות, השם ישמור כמה ג'חנון יש פה ברחובות של העיר.

אז כאמור,

אני אדם פשוט, וההיצע הגדול מבלבל אותי.
אשמח אם תעזרו לי למצוא מקומות זולים, טעימים, עם מנות גדולות, שפתוחים בשעות הנכונות של היממה (רמז: כל השעות נכונות).

ממתין לתשובות שלכם,
בברכה, אמן.

יום שבת, 25 בפברואר 2012

פיצה פליפה

ערב שישי אחד, כאשר הייתי לבד בבית היכה בי הרעב.
כולם היו באשדוד, ראשון, למדו למבחנים, פחדו מהגשם.
החלטתי ללכת על פיצה משפחתית שתלך טוב עם בקבוקי הוויסקי והעין גדי שהיו לי בבית.

פיצה משפחתית בשישי בערב בת"א זו לא משימה קלה כמו שזה נשמע - מגוון לא קטן של אופציות ראויות יורדות מהפרק לדוגמא - "הפיצה" בפינת בוגרשוב\פינסקר. כמובן שאפשר ללכת על הבחירה הטבעית של דומינוס פיצה, אבל קצת מאסתי בהם.
בפעמים האחרונות שהזמנתי מהם לא היה מספיק גבינה ורסק עגבניות על הפיצה, ובכלל הבצק שלהם התחיל לשעמם אותי טילים.

התחלתי לחפש אפשרויות אחרות באינטרנט - אחת מהן הייתה פיצה האט ששנים לא אכלתי שם, ובדיוק יצאו במבצע מפתה של 45 שקל לפיצה משפחתית (לא כולל תוספות). קראתי קצת ביקורות, התייעצתי עם אנשים, והחלטתי לוותר על ההצעה.
הפיצה הבאה שבחנתי הייתה אברבנאל בפלורנטין. הנ"ל מציעים פיצה ענקית עם 2 תוספות במחיר 60 ש"ח. מילאתי כבר את כל טופס ההזמנה האינטרנטי, ואז נוכחתי לדעת שהמשלוחים שלהם נעצרים בקו אווירי שנמצא כ30 מטר צפונית לביתי - מוזר ומאכזב.

החלטתי ללכת בגדול ולבחור את אחת מ"פיצות הגורמה" שהעיר יכולה להציע. בין ביתא פיצה ברח' הרצל, לבין פיצה פליפה ברח' קרליבך נפל הפור על האחרונים. פיצה פליפה מציעים "פיצה צרפתית" כאילו שלצרפתים אין מספיק מאכלים להתפאר בהם. השתמשתי בשירותי אתר "משלוחה", ובחרתי לי פיצה רג'ינה משפחתית שכוללת מרכיבים שאין לי שום בעיה עם אף אחד מהם - רוטב עגבניות, שינקן, גבינת רוקפור, פטריות שמפניון וגבינת מוצרלה. מחיר הפיצה לא זול בכלל - 79 שקלים.
ואז עם בקבוק וויסקי פתוח, ובקבוק מי עדן סגור חיכיתי למשלוח. וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי.
פיצה פליפה הצהירו שהמשלוח אמור להגיע עד 50 דקות, זמן סביר למשלוחים של דברים אחרים, אבל איטי יחסית לדומינוס הגדולה שמבטיחים ומקיימים תוך 30 דקות. כאן חלפו כבר 70 דקות, ושום פיצה לא נראתה באופק.

טלפנתי לפיצריה ושאלתי אותם היכן נמצאת כרגע הפיצה שלי, באם היא קיימת בכלל. תחילה מי שענה לי אמר שהתבלבלתי ובטח הזמנתי מפיצריה אחרת, אבל התעקשתי והייתי מגובה באימייל שנשלח לי על אישור הזמנה באתר. הוא חיפש עוד קצת ומצא את חתיכת הנייר שהם קיבלו בפקס ממשלוחה, והייתה אמורה להנחות אותם בצעד הבא. הוא האשים את ההוא במשמרת שלפניו שישן בעמידה ושכח לקרוא, והציע לשלוח את הפיצה בכל זאת, ולהעניק פיצוי נדיב ששמור במערכת. החלטתי לתת צ'אנס נוסף ואמרתי - "יא איבני, סבבה אבל תכניס קינג דאון" (במילים אחרות). תוך פחות מ20 דקות מרגע ניתוק השיחה נחתה בביתי בשעה טובה ומוצלחת הפיצה של פליפה.

המחשבה הראשונה שלי שראיתי את הפיצה הייתה - מזל שאני לבד פה, כי זה כמות שמתאימה אולי ל1.5 אנשים לא רעבים במיוחד. הפיצה היא מסגנון הפיצות עם הבצק הדק שרווח בת"א. הפיצה הייתה ייחודית בכך שכמות הגבינה שפוזרה הייתה נדיבה במיוחד, והשתלבה מצויין עם התוספות של הפיטריות והרוקפור ששכבו מתחתיה, ותוספת השינקן ששכבה מעליה. הפיצה גם הגיעה במצב צבירה נוזלי - בדיוק כמו שכתוב בספר.
מאוד נהניתי מהאיכות, מהכמות קצת פחות - נשארו 2 משולשי פיצה, בעוד בדומינוס אני משאיר באופן מסורתי לפחות 4משולשים בערך באותו מחיר.

בסך הכל, למרות האיחור פיצה משפחתית פליפה היא אופציה שבהחלט ניתן לשקול אותה, באם מתקיימים 3 התנאים הבאים :
1. אתם לא מעל 2-3 אנשים
2. אתם לא רעבים במיוחד
3. אתם מוכנים להשקיע מעל הממוצע בפיצה

סאלאמאת כל טוב.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג