במסגרת הפינה הלא תכופה בה אתם כותבים - הקוראת היקרה ליז מאר שלחה לנו את אשר על ליבה:
הו אלגריה, במשך חודשים - אחרי שעשיתי לכם לייק בפייסוש - גירתם אותי ופיתתם אותי עם תמונות של ספיישלים טבעוניים לחגים, גבינות טבעוניות, מאפים, סנדויצ'ים ומה לא. והנה זה קרה, היה לי זמן לשרוף באיזורכם בבוקר וקפצתי אליכם לקפה ובכלל לנסות לאכול כל מה שאני יכולה להכיל באותו רגע. סנדוויץ' הקרואסון שלי היה מעולה (באמת אחלה פסטו ו״גבינת פרובולונה״). הסנדוויץ' ״סלט ביצים״ של החבר היה מעולה.
האמריקנו היה סביר.
עד פה הכל טוב. כל כך טוב שהחלטתי להעלות את היחסים שלנו לשלב הבא - ולקנות עוד דברים לקחת הבייתה. ממה להתחיל? איך לא - מהמדפים עם העוגיות. בתור טבעונית עם ניסיון ארוך שנים - כל פעם שאני רוצה עוגיה באמת טעימה - אני חוטאת בקנייה מפטיסרי רגיל ומשתיקה את בכי של העגלים ועינוי הפרות עם עוד ועוד ביס מהעוגיות הפריכות והעסיסיות. בואו נודה בזה, בלי ביצים, שמנת וחמאה, אנחנו הטבעונים יכולים רק לשקר לעצמנו שהמאפה שאכלנו עכשיו היה מעולה ולתפוח לעצמנו על השכם - ״יייאי, יום 3492 בלי רצח, עינויים ואונס״. אז נחזור למדף העוגיות של אלגריה.
קרן אור ירדה מהשמיים והאירה על קופסה עם קוביות פריכות ושמנוניות של עוגיות עם פיצפוצי שוקולד. זה הדבר היחיד שעיניי ראו על המדף. בלי לחשוב פעמיים תפסתי את הקופסה והתחלתי להרהר על הגבינות במקרר שליד. ״את יודעת שזה לא טבעוני, נכון?״ נשמע הקול של הבעלים/קופאי/מנהל שלפני רגע חשבתי שהוא האיש הכי נחמד בעולם.
״מה? לא טבעוני? רגע, הארוחה שאכלנו עכשיו כן הייתה טבעונית?״, תהיתי. ״כן״, אבל ״חלק מהעוגיות שם לא טבעוניות״. הצבעתי על משהו אחר, ״זה טבעוני?״ - ״לא״. ״טוב, יש משהו אחר טבעוני עם פצפוצי שוקולד?״ מצאתי את עצמי משלמת מבואסת על איזה קופסה של ריבועי כוסמין עם קוקוס ופצפוצי שוקולד. וזה היה בסדר. אני מניחה. יבש. טעם של גרנולה בר בריא במיוחד. אז נכון, לא שיקרתם לי. אפילו תפסתם את הטעות שלי בזמן. אני מניחה שזה גם משהו. אבל בכל זאת, אחרי קמפיין ארוך, ממוקד ונקודתי לקהל היעד הטבעוני - קוויתי להרגיש יותר בבית.
מצ"ב: אילוסטרציה
הו אלגריה, במשך חודשים - אחרי שעשיתי לכם לייק בפייסוש - גירתם אותי ופיתתם אותי עם תמונות של ספיישלים טבעוניים לחגים, גבינות טבעוניות, מאפים, סנדויצ'ים ומה לא. והנה זה קרה, היה לי זמן לשרוף באיזורכם בבוקר וקפצתי אליכם לקפה ובכלל לנסות לאכול כל מה שאני יכולה להכיל באותו רגע. סנדוויץ' הקרואסון שלי היה מעולה (באמת אחלה פסטו ו״גבינת פרובולונה״). הסנדוויץ' ״סלט ביצים״ של החבר היה מעולה.
האמריקנו היה סביר.
עד פה הכל טוב. כל כך טוב שהחלטתי להעלות את היחסים שלנו לשלב הבא - ולקנות עוד דברים לקחת הבייתה. ממה להתחיל? איך לא - מהמדפים עם העוגיות. בתור טבעונית עם ניסיון ארוך שנים - כל פעם שאני רוצה עוגיה באמת טעימה - אני חוטאת בקנייה מפטיסרי רגיל ומשתיקה את בכי של העגלים ועינוי הפרות עם עוד ועוד ביס מהעוגיות הפריכות והעסיסיות. בואו נודה בזה, בלי ביצים, שמנת וחמאה, אנחנו הטבעונים יכולים רק לשקר לעצמנו שהמאפה שאכלנו עכשיו היה מעולה ולתפוח לעצמנו על השכם - ״יייאי, יום 3492 בלי רצח, עינויים ואונס״. אז נחזור למדף העוגיות של אלגריה.
קרן אור ירדה מהשמיים והאירה על קופסה עם קוביות פריכות ושמנוניות של עוגיות עם פיצפוצי שוקולד. זה הדבר היחיד שעיניי ראו על המדף. בלי לחשוב פעמיים תפסתי את הקופסה והתחלתי להרהר על הגבינות במקרר שליד. ״את יודעת שזה לא טבעוני, נכון?״ נשמע הקול של הבעלים/קופאי/מנהל שלפני רגע חשבתי שהוא האיש הכי נחמד בעולם.
״מה? לא טבעוני? רגע, הארוחה שאכלנו עכשיו כן הייתה טבעונית?״, תהיתי. ״כן״, אבל ״חלק מהעוגיות שם לא טבעוניות״. הצבעתי על משהו אחר, ״זה טבעוני?״ - ״לא״. ״טוב, יש משהו אחר טבעוני עם פצפוצי שוקולד?״ מצאתי את עצמי משלמת מבואסת על איזה קופסה של ריבועי כוסמין עם קוקוס ופצפוצי שוקולד. וזה היה בסדר. אני מניחה. יבש. טעם של גרנולה בר בריא במיוחד. אז נכון, לא שיקרתם לי. אפילו תפסתם את הטעות שלי בזמן. אני מניחה שזה גם משהו. אבל בכל זאת, אחרי קמפיין ארוך, ממוקד ונקודתי לקהל היעד הטבעוני - קוויתי להרגיש יותר בבית.
מצ"ב: אילוסטרציה
תעברי ל-RAW DESERTS....
השבמחקתגלי עולם שלם של קינוחים הכי טעימים שתאכלי.
חחחח את צריכה לכתוב יותר\
השבמחקאהבתי