יום חמישי, 19 במרץ 2015

חומוס משאוושה

רבים מכירים את הכתובת הבאה: פינסקר 40, תל אביב יפו, פינת בוגרשוב.
אם אתם חובבי חומוס מושבעים - אתם בוודאי מכירים אותה אפילו יותר טוב מאחרים.
מדובר בחומוסיה שונה, שמתיימרת להביא מוצר שונה, והם מצליחים לקיים את ההבטחה.


חומוס משאוושה
חומוס משאוושה


הכי קל להתחיל מהדברים הייחודיים.
החומוס אינו חומוס, הוא אכן יותר קרוב למשאוושה (מסבחה) כפי ששם המקום מבטיח.
המרקם עדין יותר, הטעמים שונים, הפטרוזיליה מגיעה כקציפה, החריף לרוב גם כן.

המקום עצמו חביב, אם כי השירות לרוב בעייתי. קשה לקבל יחס כשיושבים בחוץ, ולא תמיד היחס נעים.
המיקום מספיק נקי וביום כיפי אפשר לשבת בחוץ בלי לחשוש מהזיהום והרעש של הצומת העמוסה.

אם מתחשקת לכם טעימה של משהו טיפה שונה - המקום מומלץ בהחלט, מדובר במנה איכותית עם טעם ייחודי.

אבו איברהים

חומוס טעים עם שעות פתיחה נוחות, אחלה שירות, תוספות חינם ואפילו כרטיסייה של חומוס על חשבון הבית לאחר מספר מסויים של מנות.
הצד הרע? אין לי מושג.
זה לא החומוס הטוב ביותר בעולם, אבל הוא טוב, אין עוררין, יש גרועים ממנו בסביבה המיידית שלו (השמות שמורים במערכת, לא רוצים להשפיל פה אנשים).
המקום מעט מיושן, מרגיש כמו ביקור במסעדת פועלים מהעבר, אבל זה לא משהו חריג באזור אלנבי, ועם מוצר שכזה אפשר לסלוח על מחסור בעיצוב. העיקר שיש מקום לשבת בפנים ובחוץ, והאוכל שווה את ההגעה.



חומוס משולש - אבו איברהים.
חומוס משולש - אבו איברהים.

דליקטסן | Delicatessen - סיבוב השלמות

לקראת סוף יום העבודה הרגשתי רעב, אבל לא רעב אמיתי אלא למשהו מתוק.
קפצתי לדליקטסן והעמסתי כמה טעמים קסומים.
התמונה לפניכם.
כל אחד היה בטעם וצבע, מומלץ בחום.


יום שני, 9 במרץ 2015

דליקטסן | Delicatessen

מכירים את R2M?
גם אם התשובה שלכם שלילית, כנראה שאתם למעשה טועים.
אם אתם אשכרה התיישבתם לקרוא פוסט בבלוג אוכל - סביר להניח ששמעתם לפחות פעם אחד מהשמות הבאים: בראסרי, בייקרי, קופי בר, וכמובן הדליקטסן שעליו התיישבתי לכתוב.

מדובר במקומות ממותגים ומעוצבים, עם הייפ ואפילו עם אוכל די הגון.
האוכל כ"כ מוצלח שאפילו מסעדות ובתי קפה אחרים מחזיקים חלק מהמוצרים של בייקרי, ואני מדבר על מקומות שלא שייכים לגוף המדובר, אלא אנשים שפשוט רוצים לספר סחורה טובה.


קרפ עם נוטלה ובננות מקורמלות
קרפ עם נוטלה ובננות מקורמלות


עם כזאת הקדמה חגיגית אני כנראה כבר לא אוכל שלא לפרגן.
הדליקטסן הוא מקום עם וייב ייחודי משלו, שמשלב מעדניה, מסעדה, בית קפה, מאפיה, פריטי מעצבים ועוד.
גם המיקום שלו מדוייק מאוד, מרכזי אך לא עף על עצמו, שיקי אבל מהצד.
יתרה מכך, המגוון לא עוצר באפשרויות הנ"ל, אלא קיים גם בתפריטים המרובים: משלוחים, קינוחים, יינות, שבתות, ארוחות בוקר, בראנצ'ים וארוחות צהריים (וגם אחר הצהריים). יש מספיק כדי לא לסתום את הפה לתקופה די ארוכה.

היופי הוא בגיוון, כי מצד אחד אני מספר לכם על כל האספקטים, אבל מצד שני - הפעם המתועדת בתמונות הוקדשה כולה לארוחת בוקר של שישי.
בימים אחרים אני עלול לעבור שם ולקחת תוספות חמות \ קרות הביתה (אוכל של צמחונים), קינוחים מטורפים או סתם לחם. בצהריים אני עלול לבקר בשביל קפה ומאפה, ואילו בסופ"ש בשביל להעמיס גבינות לאח"כ.



פסטיה תרד לצד ביצה, יוגורט וסלט קטן



לסיכום:
אני לא חושב שיש משהו רע שאני יכול להגיד על המקום - אולי רק שבצהריים (או בשישי בבוקר) נורא קשה לתפוס מקום, וזה דווקא סממן להצלחה אז שוב, לא יותר מדי גרוע.
אין אפילו טעם להכנס לפרטים כמו שירות, ניקיון או עיצוב, המקום מתפקד ומתנהל על רמה.
באמת מביך אותי שאפילו לי אין תלונות, אבל זה המצב.

יום ראשון, 8 במרץ 2015

Taj Mahal | Amsterdam

את מסעדת טאג' מאהל האמסטרדמית גיליתי במקרה באפריל האחרון. נסעתי בטראם וראיתיה מהחלון.
איכשהו בביקור ההוא לא הזדמן לי לבקר בה, אבל כדי להשביע את תאוותי רצתי אליה חיש מהר בביקור אחר שלי בבירת הצ'יפס והעישונים האירופאית.
חמוש באייפון ורעב מפתיע - התלוויתי ע"י שני חברים משובחים אל המסעדה אותה הכרתי רק בעודה מתרחקת בזווית העין.

אני אתן לעיניים היפות שלכם להחליט אם האוכל טוב, אני רק ארמוז שכן, הוא טוב, והוא אפילו יפה.
זהו, לא סיפור ארוך, אבל על ארוחות כאלה אין להכביר במילים, המזון שיוצא מהמטבח ההודי הוא משהו שצריך לטעום מכיוון שאדם זר לא יבין זאת.

לסקרנים מביניכם אציין שהמסעדה נמצאת ליד מפעל היינקן, ובפתחה של כיכר ירוקה. אפשר לשבת ולהינות גם ביום חם (גגון ומאווררים) וגם ביום גשום (גגון וחימום), ובעיקר אם לרגע יש איתכם מישהו שלא אוהב אוכל הודי - אפשר לשלוח אותו למסעדת Nam Kee שנמצאת ממש מעבר לקיר.

פאפאדאם של הלייף 




צ'אנה מסאלה שכולם אוהבים
צ'אנה מסאלה שכולם אוהבים



הלו גובי - כרובית ותפוחי אדמה



האורז הטוב
אורז טוב שווה מאה מילים



דאל עדשים של טאג' מאהל
 דאל - תבשיל עדשים




הצלחת שלי נראית טוב ושלכם לא | טאג' מאהל | אמסטרדם
הצלחת שלי נראית טוב ושלכם לא | טאג' מאהל | אמסטרדם

פלאפל דרור | נחלת בינימין 48, פינת אחד העם

התמונות בפוסט הזה די מדברות בעד עצמן.
באמת שאין מה לספר כי המחירון מציג באופן מרהיב את עניין המחירים, התמונות מספקות את ההיצע, את ההכנה ואת המוצר המוגמר, שזה בערך כל מה שיש להראות בפלאפליה.
נשאר רק העניין הקטן של הטעם.

הדבר הראשון שרואים הוא הצניעות.
אין יותר מדי משום דבר, אבל מצד שני יש אחלה תמורה למחיר, בזמן שפלאפלים אחרים באותה פינת רחוב לוקחים פי שלוש על אותה מנה, פחות או יותר.
פחות מה? ובכן, כאן יש פחות סלטים, פחות תוספות, פחות רטבים, כל הדברים שיכולים לשפר פלאפל בינוני וכשהם טובים יכולים אפילו להחמיא לפלאפל הכי טוב שיש.

מזל שצילמתי הרבה תמונות, שלא תצטרכו לסמוך עליי.
התמונה הכי חשובה לדעתי היא זו שמראה שהפלאפל צהוב מבפנים ומבחוץ.
אני לא יודע איך אתם, אבל אני אוהב את הפלאפל שלי חום מבחוץ (רצוי עם נגיעות של שומשום) וירוק מבפנים.
אבל זה אני, כל אחד והשטויות שלו.

בכל מקרה, תראו את התמונות, יש הרבה, אפילו יש אחת טיפה מטושטשת.
בתאבון!

פלאפל דרור - המחירון
פלאפל דרור - המחירון



פלאפל דרור - אחד לפלאפל, אחד לחמוצים ואחד לסלט, וזהו.
פלאפל דרור - אחד לפלאפל, אחד לחמוצים ואחד לסלט, וזהו.



פלאפל דרור, היחיד עם הצהוב.
פלאפל דרור, היחיד עם הצהוב.



עמדת הפינוקים של פלאפל דרור
עמדת הפינוקים של פלאפל דרור



בתמונה ניתן לראות אדם מתפנק.



התוצר הסופי - מנת פלאפל מפנקת של הבזול.



מעניין לעניין, בסופו של דבר המנה מספקת, במיוחד לאור התמחור שהוא כמובן העניין פה.
מי שלא רוצה פלאפל זול יכול לאכול במקומות נוספים שיש בנחלת בנימין, חלקם ניתן לראות מהחלון של פלאפל דרור.
בשביל שישה שקלים זה לא רע בכלל, אחלה דרך לחסוך.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...