יום חמישי, 30 בינואר 2014

וונג | VONG | ארוחת ערב | רוטשילד 15, ת"א

לאחר החוויות הקודמות עם מסעדת וונג (משלוח ראשון, שני משלוחים נוספים) הרגשתי כאילו החלטתי החלטה מרה לגבי הגורל של המסעדה הזו ויחסיי עימם.
לא צפיתי שאהיה עם זוגתי בסביבה ושנינו נהיה רעבים - ויתרה מכך, זה יתרחש במוצ"ש וכל המקומות בסביבה עדיין יהיו בשלבי פתיחה או כבר עמוסים מדי.
בטרם נכנסנו אל המקום הזהרתי אותה שהיא עלולה להתאכזב - עם זאת להפתעתי הרבה זה לא קרה, אף אחד לא התאכזב באותו ערב.

סריראצ'ה, קוקטייל וסלט פאפאיה.
סריראצ'ה, קוקטייל וסלט פאפאיה.

התחלנו את הארוחה עם סלט פאפאיה טעים מאוד שהגיע עם פיסות קרקר אורז ששימש גם ככף וגם כאמצעי טבילה.
בכניסה למקום יכולנו לראות כי ניכרה השקעה בעיצוב, וגם רוטב הסריראצ'ה על השולחנות היה סממן להבנה כלשהי בתחום המזון (להזכירכם - בפעם הראשונה שטעמתי את מטבחם של וונג חשבתי שהם נפלאים).
הכל התחיל ממש ממש טוב.


נודלס צמחוני, לחמניות מאודות עם בקר מפורק, ארוחת עקב קסומה.


זוגתי הזמינה GREEN GARDEN NOODLES, ואילו אני שלא הייתי כה רעב הלכתי על לחחמניות באו עם בקר מפורק. שנינו נהנינו מאוד מהמנות, מהשירות המוקפד והאיכפתי וגם מהאווירה.
אפילו קבוצת חברים עם שלושה תינוקות שהתיישבו בשולחן לידנו לא הצליחו להעכיר את האווירה (אני לא רוצה לפתוח חזית נגד תנוקות בכלל ותינוקות במסעדות בפרט, אבל בואו נגיד שהיה שם בכי).

בסופו של דבר, וונג הצליחו בארוחה אחת לפצות על סדרה של כשלונות - כך שייתכן והתאוריה שלי לגבי לחץ צהריים וטבחים שונים היא נכונה.
אמליץ אישית לבדוק את נושא המשלוחים בשעות לחץ, הם עלולים להבריח לקוחות חוזרים הרחק מאוכל איכותי מאוד.

תקציר:
מחירים - הגיוניים ודומים לאלו של מקומות אחרים בז'אנר
אווירה - עיצוב מוקפד מאוד, עם הרגשה באוויר, קוקטיילים יחודיים שמוסיפים וטאץ' נחמד מאוד בשירותים
ניקיון - יסודי
אוכל - מענג



וונג | VONG | הפעם שנייה + שלישית | רוטשילד 15, ת"א

בפעם השניה (והשלישית) שהזמנתי מוונג, הנסיבות היו די דומות.
קבוצת חברים, ארוחת צהריים, משלוח לעבודה.

רובנו הזמנו את אותן המנות מכיוון שהיו כה מוצלחות בפעם הראשונה, היו כאלה שרצו לחקור טעמים חדשים ומבטיחים.
לצערי הרב, בפעם השניה והשלישית הארוחות היו מאכזבות מאוד, במיוחד לאחר שבפעם הראשונה נקבעה רמה שרק ירדה וירדה.


RED GOI


בפעמים המדוברות האוכל הגיע מוקפד הרבה פחות.
למשל, במנת הRED GOI שלי - העוף היה נא בעליל, ברמה שבה עדיף להמנע מלאכול.
סועדים אחרים התלוננו על טעמים שונים ממה שהיה בפעמים קודמות, ותלונה נוספת שנצרבה בראשי הייתה כשאנשים טעמו ביניהם מנות וגילו שלכולם היה את אותו הטעם, למרות שהיה מדובר במנות שונות לחלוטין.

בפעם השלישית הזמנתי מנה עם טופו, ופיסות הטופו היו כה קטנות שהן התפוררו לחלוטין ובמקום רכיב עיקרי קיבלתי פירורים לחים.
שתי החוויות המדוברות היו לא נעימות והרגישו כמו בזבוז של זמן וכסף.
להבדיל מהמשלוח הראשון שעשינו, שהיה מושלם - כאן ניכר היה שהשעה שבה עשינו את ההזמנה (שהייתה מוקדמת יותר בפעם השניה והשלישי) היוותה השפעה, אולי הלחץ במטבח, אולי טבחים אחרים - בכל זאת, זה היה כמו משלוח ממקום אחרי לחלוטין.

בעקבות שתי החוויות הנ"ל בחרתי להמנע מהמקום לפרק זמן ממושך יחסית.
כל זאת ישתנה כפי שתוכלו לראות בפוסט הבא.

וונג | VONG | הפעם הראשונה | רוטשילד 15, ת"א

לפני שאכלתי בוונג בעיקר שמעתי עליהם.
בהתחלה קראתי שהם גרועים בטירוף. אחרי זה מישהו אחר אמר שהם בינוניים, אחרי זה ידידה אמרה שזה הדבר הכי טעים שהיא אכלה.
בסופו של דבר נשברתי וביחד עם מספר חברים הזמנו מהם צהריים לעבודה.
אספר בהמשכים על חוויותיי עם וונג, ואנסה לתת מספר עצות בכדי שלא תתאכזבו.


לחמניות ענן מאודה עם בקר מפורק, איולי אסייתי, צ'ילי וכוסברה.
לחמניות ענן מאודה עם בקר מפורק, איולי אסייתי, צ'ילי וכוסברה. 


למנה ראשונה הזמנתי מנה שהיו לי ציפיות רבות ממנה (כריכי בשר מטורף יכולים להיות מדהימים כעושים אותם כהלכה) ועם זאת גם חששתי ממנה בעקבות ביקורת שהשמיצה אותה בצורה חסרת רסן.
הופתעתי לגלות שאכן קיבלתי הצלחה קטנה בצורת לחמניית באו מאודה, עם טעמים מדוייקים ורכיבים מוצלחים שגרמה לי להצטער ברגע שצמד הכריכים נעלם בתוך הפה שלי.



וונג | Vong


זה הזמן לציין שגם בקונספט המשלוח והעיצוב הכללי הושקעה מחשבה.
מלבד המארזים היפים - האוכל הגיע מוקפד, ויתרה מכך,  באתר של וונג  יש תמונה של כל מנה ומנה, לצד המרכיבים המדוייקים (כדי שלא תופתעו עם דברים שלא הוכזרו - מה שקורה הרבה מאוד במסעדות אחרות) עם אפשרות מובנית בתפריט לסמן איזה רכיבים אתם רוצים להסיר, לצד אפשרויות חלופיות (סוגי בשר \ טופו ועוד).
כאכלן בררן האופציות הללו קסמו לי מאוד, וגרמו לי להרגיש כאילו שעניין ההזמנה תוכנן בקפידה.




למנה העיקרית הזמנתי את איטריות הRED GOI, אשר מתוארות בתפריט כך: אטריות ביצים טרויות,שרימפס, נתחי עוף מושחמים,טופו קראנצ', עגבניות שרי וביצה ברוטב מתקתק - בחריפות מעודנת. מוגש עם רצועות אייסברג דקיקות ולימון.
מנת הנודלס הייתה נהדרת, טעימה, ומעניינת.

המחירים היו דומים למה שמקובל ברוב המסעדות בתחום, המשלוח היה יחסית מהיר והארוחה הייתה מהנה. לא נרשמו שום תלונות.


לקריאת הפוסט הבא: וונג | VONG | הפעם שנייה + שלישית | רוטשילד 15, ת"א

יום רביעי, 22 בינואר 2014

חומוס טחונוס | מנחם בגין 78, תל אביב

טחונוס הינו מקום חדש ומעניין שנפתח לא מכבר, לקח לי לא מעט זמן להצליח לאכול שם צהריים, אבל זה בגלל שאני לא הייתי בסדר, באמת, הייתי צריך להתאמץ יותר.

כבר מהניגוב הראשון החומוס עשה רושם מצויין.
אפילו לפני זה הגיעו חמוצי הבית והם היו להיט לא נורמלי.
אחרי זה התחילו הגיוליים הקטנים, אבל עדיין היה בסדר. למשל: פיזרו כמון מעל המנה, אבל הוא היה מריר ולא תרם.
אחרי זה שמתי לב שהנוזלים של הפול והגרגירים הרטיבו לי את המנה עד מאוד.

הארוחה הסתיימה בהרגשה מעורבת.
מצד אחד היה טעים, מצד שני היו דברים שהפריעו.
בגדול הייתי אומר שזה מקום עם הרבה פוטנציאל ועם קצת שפשוף הם יוכלו להגיע לנחלה.
הסטטיסטיקה של מקומות קטנים (המקום הזה די קטן) היא לרעתם, אז אני באמת מאחל להם בהצלחה ואנסה להגיע מדי פעם ולתת את חלקי לקהילת החומוס.


חומוס, פול, גרגירים, טחינה
חומוס, פול, גרגירים וטחינה


אווירה - קטן וצפוף, מרגיש קצת כמו מערה אבל יוצר חוויה ביתית
אוכל - טעים עם מקום לשיפורים
מחיר - עממי
ניקיון - ניכר
שירות - אישי וחביב מאוד

סרגוס | הארוחה שלא נגמרת

האוכל בסרגוס לא רע.
זו לא חוויה קולינרית שמפילה מהרגליים, למעשה יש הרגשה שמישהו לקח מנות ממש יפות שהוא ראה במקומות אחרים וניסה להכין אותן ביד פחות מיומנת ועם חומרי גלם זולים יותר.
עם זאת, מדובר במסעדה פופולרית המלאה לעייפה כמעט בכל שעות היממה, אז כל הכבוד להם.

הגענו לארוחת צהריים, ישבנו בחוץ כי לא היה מקום בפנים.
ביקשנו לוודא מול האחמ"ש והמלצרית שלנו שלא ישכחו שאנחנו קיימים - רחוק מהעין, רחוק מהלב וכו'.
התיישבנו והתחלנו במשחקי הרעב.

היה לנו די והותר זמן להביט בתפריטים כי אחרי הכל היינו בחוץ ולקח נצח עד שמשהו קרה.
לצורך הפוסט הזה אתעלם ממה שאחלו האחרים, אבל רק אזכיר מראש שהיה אדם שהזמין המבורגר  ללא מנה ראשונה, והוא קיבל אותו רק אחרי ששאר הסועדים סיימו לאכול, תוך כדי שיוצאות לו העיניים מרוב קנאה.

כרובית מטוגנת עם גילוחי פרמזן ורוטב קיסר
כרובית מטוגנת עם גילוחי פרמזן ורוטב קיסר

אמנם הכרובית שלמעלה נראית יפה, וגם בסופו של דבר היא הייתה מנה ראשונה סבירה בשביל פטיו בביסטרו צרפתי אשר פונה לאזור תעשיה, אבל אני חייב להלין על הפרטים הקטנים. רוטב הקיסר היה יותר מיונז דליל מאשר חגיגה של טעמי אנשובי, ואילו גילוחי הגבינה היו לא מהצד הטרי שלה, וגם עם טעם של פעם - או ליותר דיוק עם טעם של גבינות שמוצאים בסופרמרקט בינוני.


פיש & צ'יפס
פיש אנד צ'יפס

מנת הפיש אנד צ'יפס שלי הגיעה בנפרד, דהיינו הדג בצלחת והצ'יפס במתקנים האלה שרשת וולפניינטס (אותה הבעלות) כ"כ אוהבת. הקונספט אומנם הגיוני - לתת לסועד לעשות מה שבא לו בצלחת, אם כי מראה של צלחת די ריקה עם מספר חתיכות דג ופיסת לימון מעט צרמה לי.
אני חייב לציין שהמנה הזו הייתה מצויינת, למרות שאני לא מעריץ גדול של סוג הצ'יפס שלהם.

ארוחת הצהריים לקחה זמן ארוך בצורה בלתי רגילה, מה שקצת הרס את הקונספט של לצאת מהעבודה לאכול משהו ולחזור. בנוסף, המלצרית שלנו נעלמה בשלב כלשהו ובמקומה קיבלנו בחור שכל הזמן מעד וכמעט הפיל עלינו דברים.



תמחור: מעט יקר לארוחת צהריים עסקית (69 ו-79 אם אינני טועה)
ערך לכסף - בינוני אם כי לא גרוע, צריך לדעת מתי לבוא ואיפה לשבת
מזון - יש מקום לשיפור אם כי הרעיונות באמת טובים וגם על פי הצלחות של כל המנות שהגיעו היה אפשר לראות שמישהו במטבח יודע מה הוא עושה
שירות - אדיב אך איטי ומפוזר מאוד
אווירה - בפנים אפלולי וחביב אם כי רועש, בחוץ זו אופציה בעיקר למעשנים או לאנשים שלא היה להם מזל

סופיצה | SouPizza | יהודה הלוי 56 תל אביב

קודם כל יש משהו שצריך להוציא מהדרך: לסופיצה יש אחלה מרקים. באמת.
מרק הפול שלהם מושלם, מרק האפונה מדהים, מרק הבטטה לא רע בכלל, יש אפילו מרק קישואים מעניין במיוחד - ואלה רק המרקים שיצא לי לטעום, יש להם עוד סוגים רבים.

"אבל"...

לסופיצה יש גם אתר משלוחים ומידע שלא עודכן כבר המון זמן, עם מחירים מטעים ומספר טלפון שמוביל לספר האוכל, בו כמובן אומרים למתקשר שהוא הגיע לסופיצה, ואז מבקשים ממנו להמתין או במקרה שקרה לנו אומרים שהם עסוקים ומתקשרים חזרה אחרי חצי שעה!

מה עוד אפשר למצוא?
טוב ששאלתם: אפשר למצוא למשל את הפרט הבא - בתפריט של המסעדה יש מרק קטן ב18 ומרק גדול ב28.
במשלוחים הגדלים משתנים טיפה, והמרק הקטן הוא למעשה חצי ליטר ב28, והמרק הגדול הוא ליטר ב50 שקלים.
אם לא תדעו איפה למצוא את זה באתר - זה בטוח לא יבוא אליכם.
אבל זו כבר קטנוניות, עכשיו נעבור לדברים האמיתיים.

פיצה אנשובי עם עגבניות | סופיצה
פיצה אנשובי עם עגבניות בהפתעה

אף פעם לא אהבתי או הבנתי את הנורמה שאומרת שפיצה עם אנשובי מגיעה בפיזור של פילה אחד למשולש.
כן, המון אנשובי זה לא להיט ובעל פוטנציאל למחוק את הטעם המקורי של הפיצה, אבל מצד שני, בחו"ל יש פילטים גדולים, ולא הדגיגונים הקטנטנים שנוטים לראות בישראל.
בכל מקרה, הפיצה הייתה לא רעה, אם כי גם לא יוצאת דופן בצורה כלשהי.


פיצה אנטיפסטי, בלי בצל ודלעת | סופיצה
פיצה אנטיפסטי, ללא בצל ודלעת

הפיצה השניה הייתה עם מגוון ירקות, לא רעה, אם כי בחרנו שלא לשים עליה את הבצל והלדעת שהיו אמורים להגיע עמה.
בנוסף היו גם צמד מרקים מוצלחים ביותר, כך שאולי הם שמו את הסופ לפני הפיצה בשם שלהם בצדק.


משלוחים - דרך ספר האוכל
מזון - החוויה הכללית טובה אך לא מצויינת, אם כי המרקים מאוד מאוד טובים
כשרות - חלבי
שעות פתיחה - ימים א'-ה' 12:00-24:00 ו' 10:00-15:00 , מוצ"ש שעה מצאת שבת-24:00 אבל אל תתפסו אותם במילה


פיקנסין | דרך מנחם בגין 132, קניון עזריאלי

גם אם אתם לא בקטע של אוכל אסייתי בטעמים של שנות התשעים, צבעים זרחניים ובעיקר פשטות עם טעמים של שמן (לא שיש משהו רע בזה, אני מת על הנודלס בצבע אדום חריף), אולי תופתעו לגלות שיש בפיקנסין גם אחלה סושי.
המקום כשר אז לא תמצאו שרצי ים, אבל הדגה  תמיד טריה, העבודה מיומנת והמחירים בין הנמוכים שאני מכיר, מה שיוצר אחלה תמורה לאגרה.

במילה אחת - מומלץ!
בשלוש מילים - תוספת נודלס פיקנטי!



שירות - מהיר ואדיב
מחיר - עממי, עם הנחות לחיילים וארוחות עסקיות סביב השעון
ניקיון - טוב למראית עין
משלוחים - אין
הערות - אל תשכחו שאתם בסה"כ בקניון עזריאלי, אז אין מה להרגיש בבילוי יוקרתי

יום רביעי, 8 בינואר 2014

פלאפל בריבוע | יד חרוצים 15, תל אביב

למרות שמדובר ברשת בפריסה ארצית (תשעה סניפים) - לא רבים מכירים את פלאפל בריבוע ואת מה שיש להם להציע.
לסניף בו ביקרתי מספר פעמים (שנמצא כאמור ברחוב יד חרוצים בתל אביב, סמוך לרחוב המסגר) אין מוניטין בסביבה, אין באז או הייפ מיוחדים, למעשה אף אחד לא ממש יודע שהם מגישים משהו מלבד פלאפל.
זה לא לגמרי נכון, ידידה שלי כן ידעה כי היא ראתה פלאייר שלהם במשרד, אבל כאן בערך זה נגמר.
תראו בינתיים את החמוצים, אחרי זה נמשיך לספר עוד.


חמוצים: מלפפונים, זיתים


אז כמו שאמרתי, בפלאפל בריבוע יש פלאפל, זה סוג של ברור מאליו.
מה שלא ברור מאליו - ולמעשה כרגע זה הגימיק העיקרי שלהם הוא השוואלה. ברור שלא שמעתם על זה, וגם אם כן, אסביר בשביל מי שלא מכיר. שוואלה היא שווארמה טבעונית, מבוססת על סייטן (חלבון חיטה), תיבול ועוד.
טרם ניסיתי, אבל זה בתוכנית.
בנתיים הנה, תראו תמונות של פלאפל.


כדורי פלאפל בריבוע


ועכשיו לגולת הכותרת: חומוס.
מי שקורא בבלוג יודע שחומוס הוא חלק בלתי נפרד מהתזונה שלי, אבל יסוד של ממש.
כשראיתי שיש בפלאפל בריבוע חומוס - הייתי חייב לעצמי לנסות אותו.
בכל סניף יש אפשרויות מעט שונות. בסניף של יד חרוצים יש אפילו חומוס עם חציל (אפשר לראות בתמונה למטה), תענוג אמיתי.
את החומוס הספציפי שבתמונה (כאמור אכלתי שם כבר לא פעם לאחרונה) הרכבתי כדי לקבל טעימה מכל דבר.
חומוס, פול, גרגירים, טחינה, חצילים מעל.
בסה"כ עמוס, אבל כל חלק מוסיף טעם ומרקם משלו, היה תענוג אמיתי.
למצוא חומוס טעים בפלאפליה הוא לא דבר של מה בכך.
גזר דין: ממליץ בחום.


חומוס פול,גרגירים,טחינה,חצילים,פטרוזיליה,שמן זית,פפריקה


ישיבה: בר, כסאות, יש גם אזור ישיבה חיצוני.
עיצוב: לא רע בכלל, מודרני וחביב.
ניקיון: מוקפד.
שירות: מעט מבולבל, לפעמים איטי, אבל עם כוונות טובות מאוד. מי שממהר רצוי שישב בפנים ולא בחוץ.
אוכל: טרי, טעים, כמויות משביעות, מפתיע באיכות החומוס, מצויין באזור הפלאפל (למי שאוהב את הכדורים שלו קריספיים אך מאוד רכים מבפנים), צריך עדיין לנסות את השוואלה ושאר המנות.
תמחור: המחירים אמנם מעט גבוהים בשביל צלחת חומוס, אבל אפשר להתנחם בתוספת הפלאפל שמגיעה עם המנה.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

חומוס אבו מרון | מנחם בגין 48

הכל התחיל בציפיה ארוכה.
החבר'ה שבאו לפתוח את חומוסיית אבו מרון (שבחיפה נחשבת למיתולוגית) כאן בתל אביב נתקלו בקשיים.
במשך כמה ימים אפילו אפשר היה לראות אותם יושבים מבואסים בסניף וממתינים לרשיונות כלשהם.
הייתי יוצא להפסקות סיגריה ושואל אותם מתי פותחים והתשובה הייתה שוואללה ממש עוד מעט.

אחרי זה היה השלב של האזהרות.
ביום הראשון שלהם מלא אנשים חזרו וסיפרו סיפורי אכזבה מרים. הפיתות קרות, החומוס מבאס, כל מיני עלילות.
אבל אני בתור אכלן ותיק יודע שלא סומכים על טעמים של אחרים וגם שלכל מקום מגיעה תקופת הרצה, עד שמוצאים את כל הטעמים הנכונים, שהשירות מתיישב כמו שצריך, שעובדי המטבח מתרגלים וכו'.

בסוף היה השלב של הטעימות.
בהתחלה היה סביר, לא נפילה ולא סוף העולם. אחרי יום יומיים עוד טעימה ופתאום הכל משתפר.
בין לבין נקודת האור הייתה הפול. הפול אצל אבו מרון התל אביביים תמיד מנצח ובגדול.
מעל זה, בנוסף, מנת צ'יפס הבית, המפורסמת מחיפה, צ'יפס שמנים ויפים בטיגון כפול, עם קצת חריפות ושום לימון, הרבה פטרוזיליה מעל והבזק של סומאק, רק הריח שלו יכול להרוג, והטעם הוא זה שמביא את הגופה לגן עדן.

יצא שאני אוכל שם לפחות פעם בשבוע, הרמה מספיק גבוה כדי לא להרחיק לכת עד המתחרים (אפילו שיש רבים וטובים).

בגדול, אחלה חומוסיה, לאוהבי היציקה האוורירית עם כמויות השמן הנדיבות, בטמפרטורת החדר כשהחימום מגיע מהגרגירים והפול. רטבי הבית (פלפל ירוק חריף ושום לימון - כאשר הדגש הוא בעיקר על השום) משדרגים כל דבר ללא היכר, אפילו אם תרימו אבן מהרצפה היא תהיה טעימה ברמות.
הפיתות שלא כמו שציינו החברים המלעיזים - תמיד טריות ורכות, לפעמים גם עושים להן מכת חום קטנה (שניה או שתיים) לפני ההגשה, בשבל הפינוק.

אבל חלאס עם הדיבורים, בואו תראו איזה תמונות צילמתי מאז הפתיחה ועד היום.
אתם עוד תלקקו את המסך.


חומוס פול טייק אוואייצלחת חמוצים אבו מרון

חומוס פול הרבה גרגרים

חומוס פול טחינה - הרבה פטרוזיליהחומוס פול טחינה רוטב שום

אבו מרון צ'יפס הביתצ'יפס הבית בטייק אוואיי

חומוס חיפאי של אבו מרוןמנה לקחת

מנה משולשת, רוטב חריף ושום לימוןעם טחינה, פלפל ירוק חריף, שום לימון והרבה פטרוזיליה

צהריים שאכלתי ליד המחשבמנה חומוס פול שלקחת למשרד, אחת היפות

פותחים שולחן אצל אבו מרון


מלפפון חמוץ



כתובת: מנחם בגין 48, תל אביב.
תמחור: עממי
ניקיון: יסודי, מצוחצח ומבריק
שירות: מחוייך, מפנק, זוכרים לקוחות חוזרים
תפריט: בסיסי, מנות חומוסיה קלאסיות

יום שישי, 3 בינואר 2014

אבו חסן בשישי בבוקר | חומוס פול מסבחה

אבו חסן היא לא החומוסיה האהובה עליי.
לרוב אני אפילו לא מאמין שהיא שווה נסיעה מיוחדת אלא אם נמצאים באזור או ממש רוצים להפגש עם אנשים שמתכננים להגיע לאכול בסניף.
אף פעם לא הבנתי את ההיסטריה סביב המסבחה שלהם (למרות שהיא באמת מצויינת), ולדעתי גם לא כתבתי אף פעם פוסט עליהם, למרות שאכלתי שם מלא פעמים.
אבל תמיד יש "אבל".

משולש: חומוס, פול, מסבחה
משולש: חומוס, פול, מסבחה

לפני שבוע היו לי סידורים עם חבר בסביבה והחלטנו לעשות מעשה.
הגענו, התיישבנו כנהוג, ליד זרים.
הזמנתי חומוס משולש, יעני מנה משולשת, קצת מכל דבר, מסבחה, חומוס, פול, רוטב חריף, לא לפספס כלום ולשבוע עד הסוף.
על הצד גם פלאפל וצ'יפס.

הפלאפל והצ'יפס היו סבירים, לא משהו לכתוב עליו.
המנה לעומת זאת הייתה קסומה, באמת, אולי זו הייתה ההליכה, הרעב, מזג האוויר, לא יודע, אבל כל דבר בצלחת הזאת היה מדהים.
זה היה כ"כ טעים שבסוף גם לקחתי את המארז הכי גדול שאפשר של מסבחה הביתה.
כל עוד המארז הזה לא נגמר חשבתי לעצמי שחבל, כי הייתיי יכול לקחת גם קופסה גדולה של פול.
באמת טעים.

חומוס זה עניין של טעם וריח, לא כולם אוהבים את אותו הדבר, יש תמיד דיעות לכל הכיוונים, אבל הפעם הייתי חייב להסכים עם כל מי שאי פעם שיבח את המקום. זו הייתה חוויה חיובית עד מאוד, פי מיליון.
בסופו של דבר זה גם לא משנה אם תאכלו את החומוס שלכם ברחוב הדולפין, בשבטי ישראל 14 או בסניף שמולו (מס', לא הגיוני אבל ככה זה), החומוס הוא אותו חומוס, טעים, מפתיע, ובעיקר מעורר מחלוקת סביב הכדאיות של המתנה בתור בשביל המנה הספציפית הזו.

סופיצה | Soupizza | הפתעת מרקים

ביום שאחרי חגיגות השנה האזרחית החדשה החליטו לפנק אותנו בעבודה.
מלבד סרט בשעות אחר הצהריים - לארוחת הצהריים עצמה הקימו עמדת מרקים, עם סירים חמים היישר מסופיצה.

בסירים היו:

  1. מרק מינסטרונה
  2. מרק בטטה
  3. מרק אפונה
את המינסטרונה לא טעמתי, אבל מרק הבטטה היה די טוב, כאשר מרק האפונה היה מצויין וחזרתי אל הסיר שלו שוב ושוב במהלך היום, אינספור פעמים.
מיותר לציין שבאותו היום אף אחד לא טרח לצאת החוצה לארוחת צהריים.

בנוסף למרקים היו גם מיני לחמים קסומים, פסטו, טפנד זיתים וממרח עגבניות מיובשות.
רבים השתמשו בהם לטובת הלחמים, אבל אני בעורמה רבה שמתי את הפסטו במרק ויצרתי מרקמים וטעמים חדשים וקסומים.

להלן התמונות:

סופיצה: שלושה מרקים + לחמים וממרחים
עמדת פינוקים

מרק בטטה, פסטו, קרוטונים, לחם
מרק בטטה בליווי קרוטונים, פסטו ולחם קסום

מרק אפונה, פסטו ולחם.
מרק אפונה פלאי וקסום
אם אתם בקטע של תלונות, אז הנה שתיים:
  • חבל שלא עושים את זה כל יום
  • הקרוטונים נרטבו ממש מהר והיה צריך לאכול אותם בעוד המרק בוער בפה בכדי שלא יאבדו מהקראנץ'

כריך רוסטביף | בריא בא | הפתעה נעימה

אמנם הביקור האחרון שתיעדתי בסניף של בריא בא ברחוב יד חרוצים 1 בתל אביב היה מאכזב, אבל רצה הגורל וגררו אותי לשם שוב, והפעם דווקא היה סבבה לגמרי.

יום חמישי, צהריים טובים, כל החבר'ה רעבים.
למה הם רוצים סלטים? אין לי מושג, אבל הפעם הגענו וכולם התבדו והחלטנו להזמין סיבוב של כריכי רוסטביף לכולם.

סנדוויץ' רוסטביף עם סלט
כריך רוסטביף בתוך לחמניית בריאות, בתוספת סלט טעים עם בצל סגול בהפתעה :(

אז ככה זה נראה.
היו כמה הפתעות. למשל אף אחד לא אמר שהרוסטביף מגיע מעורב עם בצל, אבל התגברנו על זה בעזרת בקשה מהירה לרוסטביף חדש.
אף אחד גם לא התריע על חתיכות של בצל אדום שנפלו בטעות לסלט, למרות שלא היו אמורות להיות שם.

חוצמיזה, הכריך הגיע כאמור על לחמניית בריאות, הוספתי לתוכו חרדל, פסטו, חריף ירוק, רוטב עגבניות מיובשות, עגבניה ומלפפון חמוץ.
היה תענוג.
על הסלט היה ויניגרט חרדל שום. לא רע בכלל.

העלות הכללית הייתה 36, כולל פחית שתייה.
השירות היה ידידותי עד מאוד.
לא היו נפגעים.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג